Silence Lili. קודם כול חברות
את Silence Lili אני מכיר כבר הרבה זמן. קודם נהיינו חברים, ורק אחר כך נוספה לחברות שלנו גם האסתטיקה של השיבארי... חבלים, צורות, צילומים. אני אוהב את הסדר הזה. מול המצלמה נמצאת מישהי שאני מכיר הרבה יותר זמן מכפי שנמשך כל אחד מהצילומים שלנו, ובכל זאת אני עדיין מגלה בה משהו חדש.
קשה לה להצטלם, והיא לא אוהבת את התהליך. אבל את התמונות היא אוהבת. כך היא עצמה הסבירה את זה: ״וזו לא באמת סתירה. פתרתי את זה: אתה מצלם כשאני לא בשליטה. אין לי שליטה על התוצר. אני בזמן סשן, המחשבות שקטות ולא אכפת לי מהמצלמה. אני פשוט בתוך החוויה.״
בגלריה הזאת יש מפגשים שונים. האור, הרקע, השמלה ותנוחת הגוף משתנים. לפעמים אני מסתכל על הצורה כולה, ולפעמים נעצר בידיים, בסיבוב של הכתף או בקצה החבל שנשאר חופשי. הפנים נשארות לא פעם מחוץ לפריים או מוסתרות בשיער. ובכל זאת, בשבילי זה עדיין דיוקן של Silence Lili.
בפוסט שלה יש עוד פרט שחשוב לי: בכל פעם היא קצת פחות חוששת להצטלם, ומחכה לראות את התמונות. אני רוצה להשאיר כאן את המילים שלה:
״מפעם לפעם קצת פחות חוששת להצטלם ומחכה לראות את התמונות.״
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
במראה שמשמאל רואים אותי עם המצלמה. בדרך כלל החלק שלי בסיפור נשאר מחוץ לפריים, וכאן שנינו נכנסנו לאותה תמונה. ל־Silence Lili יש סיבוב משלה, ולי יש את המבט שלי עליו. המראה מזכירה לי פתאום שהתמונה הזאת נוצרת בין שני אנשים.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
מאחור, התלייה נאספת לצורה קומפקטית: כתפיים, ידיים, רגל כפופה, כפות רגליים וחבלים שנמשכים כלפי מעלה. הרקע הבהיר משאיר מסביב מספיק אוויר. אפשר להתעכב על הדרך שבה קו אחד עובר אל הבא... ובכל זאת אני חוזר לכתפיים, ולידיים שהתקרבו אליהן כל כך.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
כאן הגוף נמשך לאלכסון אחד, היד לכיוון אחר, והחבלים ממשיכים בקווים כמעט ישרים. השיער מכסה את הפנים. מעניין אותי כמה אפשר לראות בסיבוב כזה, בלי מבט אחד אל המצלמה: את המשקל, הכיוון, הקימור, המרחק בין היד לרגל. גם כל אלה מספרים משהו על אדם.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
אני אוהב את ההפוגה הזאת באוויר... הדמות כמעט אופקית, הראש מוטה למטה והשיער ממשיך את התנועה כלפי מטה. בתמונה הכול נעצר, ואפשר להתבונן בצורה כמה שרוצים. אבל גם בתוך חוסר התנועה הזאת יש אדם חי. אני משתדל לזכור את זה, גם כשאני נסחף יותר מדי אחרי הקווים.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
מול הקיר הכהה כל הפריים משתנה. המרקם שלו מתקרב לגוף, השמלה נבלעת בחלקה בצל, והאור על הרגל מושך את המבט ימינה. אני אוהב כאן את המפגש הזה: משטח מחוספס, קפלים רכים של בד וחבלים שעוברים דרך כל התמונה מלמעלה למטה.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
עוד סיבוב, ומהדמות כמעט נשאר רק סימן: אלכסון ארוך של רגל, ברך כפופה, חבלים אנכיים. לא רואים את הפנים, וגם את הגוף כולו לא קולטים מיד. אני אוהב את ההשהיה הקטנה הזאת... קודם מבחינים בצורה, ואחר כך מתחילים להבין איך היא נבנתה.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
לסיום הגלריה בחרתי בתמונה הזאת, על הרצפה. הראש מוטה, השיער מכסה את הפנים, והחבל נשאר בידיים. אחרי כל האלכסונים והמתלים, מתחשק לי לעצור כאן לרגע. לא להוסיף לתמונה הזאת שום דבר... רק להסתכל על Silence Lili ועל הדרך שבה היא מחזיקה את הקצוות החופשיים.
דוגמנית: Silence Lili
צילום: Roman / Ded Mazai
כאן אני מתקרב, והפנים נשארות מחוץ לפריים. המבט מתרכז בידיים, בקפלים של השמלה השחורה ובחבל — פעם הוא מונח בשורות מסודרות, ופעם הקצה החופשי שלו ממשיך אל הרצפה. ואז העיניים נעצרות באצבעות... מחווה קטנה, שבלעדיה התמונה הייתה אחרת לגמרי.